טָרוּף

 

כשנבו מילר מגיע להישג נדיר ופותר בעיה פתוחה במתמטיקה, הוא לא מעלה בדעתו שחייו עומדים להתרסק. הוא מגיע לאשפוז פסיכיאטרי כפוי ובו הוא מתפרק, קשור ומנותק מהעולם. הוא זקוק נואשות לעזרה, אך איך יוכל לסמוך על מישהו, לאחר שהעולם בגד בו?

נועה אורן, פסיכולוגית מתמחה בבית החולים, נחושה בדעתה להציל את נבו. אבל היא נתונה למרותה של ד"ר קרני, ומאוימת על ידי חולים במחלקה. כאשר נבו ינקוט בצעדים שאין מהם חזרה, תיאלץ נועה תיאלץ להחליט מה חשוב לה יותר: טובת המטופל, עתידה המקצועי, או… חייה.

רונית גולדברגר, פסיכולוגית קלינית מומחית, עוסקת באבחון ובטיפול במבוגרים, בבני נוער ובילדים. במסגרת הכשרתה עבדה שנתיים בבתי חולים פסיכיאטריים.

  טרוף, דרמה פסיכולוגית סוחפת, הוא ספרה הראשון.

פרק ראשון

מה שרצינו להוכיח.

יש! העפתי את הדפים באוויר ופתחתי בריקוד סוער בחדר שלי. דרכתי על מגשי הפיצה הזרוקים ודילגתי מעל הדפים הפזורים. פתחתי את החלון, הוצאתי את הראש החוצה ושאגתי בכל הכוח: "מ.ש.ל. לכם!" נופפתי בעליזות לעובר אורח שהרים אליי מבט תמה. חטפתי מכה חזקה בראש מהמסגרת וצנחתי על המיטה.

כן, כולם רצו להוכיח, אבל אני היחיד שעשה את זה.

"קראתי בנשימה עצורה. כתבת מדהים! ספר רב ערך, הן מבחינת הנושא, שכה נדיר לקרוא עליו, וגם כתיבה קולחת ומושכת לב. אין מילים! תבורכי."
יעל להמן
"התחלתי הערב את הספר וקראתי אותו בנשימה עצורה. הכתיבה מעולה מדויקת מרגשת ומעוררת מחשבה. תודה רבה רונית היקרה!!! וואו גדול."
נורית שושני הכל
"סיימתי עכשיו לקרוא את ספרך המרתק. כולי מוצפת רגשות ומחשבות. הכתיבה חדה, נועזת מרתקת, ומעוררת להתבוננות פנימה. ממליצה מאוד לקרוא."
גילה גלטר
מצאתי את הספר שלך מרתק, סוחף ומרגש. התרגשתי לא רק בגלל התנועה שנוצרה בחיבור בין שני בני אדם, אלא גם מהיכולת שלך לספר את הדמויות מתוך אמפתיה כל כך עמוקה. התחברתי ואהבתי את הדיבור הפשוט ה"תמים" אודות מושגים ותהליכים שיש להם גם שמות ומושגים תאורטיים כבדים. כל הכבוד לך!
אתי רוזנטל
עניין אותי מאוד לראות את הצד השני של המתרס, כלומר את הצד המטפל. הספר מתאר את המחלקה הסגורה בצורה אמינה ונקרא על ידי בצורה קולחת. הספר מנפץ את הסטיגמה על חולי נפש ככלל ועל האשפוזים בפרט ועל כך תבוא עליו הברכה. שזורים בספר שלושה שירים שחיברתי. לסיכום: ישר כוחך רונית.
נהיר ליבי